דיני המכרזים בהם בעצם אוסף הכללים המשפטיים להתקשרויות של גורמים פרטיים עם הרשות. אחת ההגדרות שמופיעות בספרות המשפטית למכרז: “המכרז הוא פרסום מוקדם של רשות על כוונתה להתקשר בחוזה במתכונת של תחרות מאורגנת לפי כללים פורמליים ושוויוניים”. מכרז הוא בעצם איזון בין ערך השוויון לבין יעילות: ההסדר המרכזי בתחום דיני המכרזים הוא חוק חובת המכרזים שנחקק בשנת 1992, והסדיר רבות מן החובות של תחום דיני המכרזים.
לפי עו”ד ענבר טור שלום, בשנת 2009, לאחר עבודת מטה מקיפה של מספר ועדות בין-משרדיות בכנסת, ו-17 ישיבות של ועדת חוקה בנושא בראשות ח”כ לשעבר פרופ’ מנחם-בן ששון, נכנס תיקון לחוק חובת המכרזים, אשר שינה מספר היבטים בתחום המכרזים. ראשית, הוכנסו בחוק שינויים אשר מטרתם להגביר את השקיפות במכרזים ציבוריים, על ידי הטלת חובת פרסום בדבר פטור מעריכת מכרז. כמו כן, קביעת העדפה של אופציה תחרותית על חשבון אופציות פחות תחרותיות. בנוסף, צומצמו מספר המצבים המאפשרים פטור מחובת מכרזים. שינויים נוספים התייחסו ליעילות של ניהול המכרזים בישראל והגברת היעילות והתחרותיות.
יותר מעשר שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, קשה לאמוד את השיפור ביעילותם של עריכת מכרזים, היות ואין נתונים על כך. בכל הנוגע להקטנת הפטור ממכרז, ממחקרים עולה כי קיימת דווקא עלייה בשיעור ההתקשרויות שנערכות ללא עריכת מכרז פומבי. עם זאת, לפי עו”ד טור שלום, היועצת המשפטית של נמל אשדוד המרבה לעסוק בנושא מכרזים, יש לציין כי ישנם סוגים רבים של מכרזים, ובמובן מסוים כל מקרה לגופו. בית המשפט תמיד נמצא ברקע כדי להבטיח את תקינותם של מכרזים, וכל הצדדים מודעים לכך.
